אם דאגות וחרדות היו באות באריזה כמו מוצרים אחרים,
מאחורה בקטן במרכיבים היה מופיע אחוז די גבוה של מחשבות, שמנים מהצומח והרבה הזדהות (לא בטוח לגבי השמנים מהצומח).
איך יוצרים דאגות וחרדה שם במפעל?
כשאנחנו לא יודעים מה יקרה בעתיד (מה שנקרא, חוסר וודאות) - זה מפחיד אותנו (ובצדק).
לפחד לא נשמע לנו כמו אופציה טובה, ואז מגיעות המחשבות שלנו כדי לנסות לדעת יותר ולפחד פחות.
אבל התוצאה של מחשבות על העתיד לרוב הפוכה, אנחנו רק יודעים פחות ומפחדים יותר.
אגב, אין לנו שום בעיה עם המחשבות עצמן, חוץ מהעובדה שקצת כמו סוכר, יש להן יחסי ציבור טובים מדי, ופער גדול מדי בין מידת המשיכה למידת התועלת.
מחשבה, היא פשוט תופעה מנטלית, שמושפעת כל רגע מהרבה תפיסות ישנות והטיות ומידע חלקי. היא גם כלי לא מאוד מוצלח לניבוי המציאות.
למשל המשפט "מחשבה יוצרת מציאות" הוא הטעיית ציבור גדולה, מחשבה יוצרת מציאות רק אם מזדהים איתה וממשיכים אותה ולוקחים אותה מאוד ברצינות.
מה אפשר לעשות ברגעים של יותר מדי מחשבות ודאגות כדי שפחות ייצרו מציאות?
למשל, לעצור לרגע, לדעת שאני חושב/ת מחשבות, ולבדוק - "האם אני בטוח/ה בזה עכשיו?"
מכאן, רק להבין שזו בעצם שאלה רטורית והתשובה היא כנראה לא. אפשר גם לבדוק במה אני כן בטוח/ה עכשיו.
יש משפט בודהיסטי עתיק שאומר שלהיות חכם זה לעבור מ"לחשוב שאתה יודע, ללדעת שאתה חושב". וזה הרי מה שאנשים מתרגלים שוב ושוב בפעולה שנקראת מדיטציה.
Commenti